קורס ערב לנשים נשואות עם הרבנית זיוה מאיר

לברך אנשים זה קל, פשוט להוסיף טוב: "שיהיה לך נחת", "שתמצאי חתן", "שיהיה לך מזל טוב". 

ומה זה לקלל?
לכאורה, לקלל פירושו לומר שחלילה לא יהיה לך. אלא שמסיפור בלעם הרשע אנחנו לומדים משהו אחר: הקללה צריכה לחול על משהו, לכן – בשביל לקלל צריך לאתר חסרונות, למצוא את נקודת התורפה. בלעם ידע שכדי להכניס קללה בעם ישראל צריך למצוא את החולשות שלהם, החסרונות, לבקר ולראות איפה הם לא בסדר. כמו זבוב שמצא פצע וחג סביבו. 

וכך גם במקום הכי יקר לנו – הבית שלנו. 

כשאימא נכנסת הביתה, מיד אחרי ה"שלום" לפעמים מתחילה מלחמה: למה לא עשיתם כלום?! עזבתי כיור ריק והנה הוא מלא, את השיעורים לא הכנתם, שום דבר לא קורה כשאני לא בבית. מה עשיתם כל השעות האלה? 

לא נעים להגיד, אבל הביתה נכנס בלעם. כי ברגע שהאימא נכנסה ואיתרה חסרונות ונקודות חולשה – הוא לא עשה שיעורים, היא לא עשתה כלים, הוא לא פיקד על הילדים – כאן נכנסה האי-ברכה. בלי להתכוון, במו ידינו אנו מכניסות הביתה את החיסרון.

בעולם האדריכלות כיום, יש מקצוע שנקרא "אדריכל תאורה". עיקר עבודתו היא להאיר את הפינות היפות בבית. בואי תהיי גם את אדריכלית התאורה של הבית שלך. האירי במקומות הנפלאים של הילד. לילד יש תכונות נפלאות, פשוט עד כה המיקוד שלנו היה לא נכון. אין אישה שנתנה ביקורת והעירה וזה עזר לה. זה לא מתקן את הבית, זה רק מכווץ את הבית. אנחנו לא רוצות להיות ב"בלעמיות" הזאת. תלמידי אברהם אבינו מכוונים אל האור, מחפשים ומציפים תמיד את המקומות הטובים.