עוגנים של שפיות - מאת הרבנית דנה תירוש
רגע לפני המלחמה, עוד היינו בסוכה. בתפילה של הכניסה לסוכה* אמרנו:
'...שתחשב היציאה לסוכה כאילו הרחקתי נדוד'.
והנה, שבוע אחרי כן מצאנו עצמנו בנדודים. ארעיות השתלטה על חיינו. חלקנו רחוקים מהבית, וחלק מאיתנו ללא אנשים ומשפחה.
מהו בית? מה מייצר הרגשה של בית? לכאורה, הקירות, התמונות, הספה והכורסא, ועוד המון דברים טכניים שעושים אווירה ביתית: האוכל של אמא, ריח הכביסות, הצעצועים, החפצים והנוף.
אולם, הדבר הנוסף והעיקרי המייצר אווירה של בית הוא מה שבין הקירות: הדיבור, ההקשבה, החום, מבט העין והחיבוק, הידיעה הפשוטה שיש מקום שמחכים לך, שחושבים עליך ושמעוניינים לדבר איתך.
לכן, איפה שנמצאת אמא – אפשר לייצר את החמימות הביתית.
גם אם הבית הפיזי רחוק כרגע.
כי העיקר הוא הנוכחות, הקשר, החיבוק וההקשבה.
ואת זה אפשר להעניק (ובגדול) בכל מקום בו נמצאים.
* לפי מנהג אשכנז
להצטרפות >> https://bit.ly/whatsapp_mbis