כשהכלה שאת מדריכה היא אחותך

רותי, אחת מחברותיי, הדריכה כבר כמה כלות. כשפנתה אליה אחות-בעלה וביקשה ממנה להדריך אותה לקראת חתונתה, היא נענתה בשמחה.

רותי סיפרה לי שההדרכה זורמת וכיפית, אבל כעבור כמה שבועות רותי התקשרה אלי נסערת. היא סיפרה לי שהחתונה הייתה שמחה, אבל בשבת שבע ברכות הושיבו אותה ואת בעלה יחד עם הזוג הצעיר וזה היה בלתי נסבל! "מה קרה?" תמהתי.

רותי סיפרה שפתאום עלו לה כל הסיפורים שבהם היא והכלה עסקו בהם לפני החתונה, והיא הרגישה שבעלה, כמו גם האינטימיות הזוגית שלהם, יושב שם חשוף (וכל זה ללא ידיעתו...). כל מבט של הכלה-אחותו, גורם לרותי להסמיק מבושה.

תנאי הכרחי בהדרכת כלות הוא הקשר הנרקם בין הכלה למדריכה, כאשר אקלים של אמון הכלה ופתיחות מסייעים ליצירת אווירה טובה, שמעצימה את הלימוד ומאפשרת את הפנמת המסרים.

מדריכה טובה היא מדריכה שמצוידת בידע הלכתי, בגישה אמונית, ביכולת יצירת קשר בינאישי ברמה טובה ובהרבה רגישות ושיקול דעת. המקצועיות מנחה את המדריכה להביא דוגמאות וסיפורים המעשירים את הלימוד ומחדדים את המסר (וכידוע כששומעים סיפור זה אחרת....), אולם על הדוגמאות לעמוד בתנאים הבאים:

- הדוגמאות אינן מסגירות את האינטימיות בין בני הזוג.

- אין בהן לשון הרע / רכילות.

- יש הסכמה מצד הבעל לשיתוף אחרים בכל הקשור בזוגיות של המדריכה.

כשאנו, המדריכות, פוגשות כלה שאינה בת משפחה יותר קל להסב את הדוגמה על "מישהי" גם אם הסיפור קרה אצלי (למשל: "כלה שהדרכתי בעבר סיפרה לי ש..." או "במקרה נשאלה שאלה...", "שמעתי מאחת המשתתפות בשיעור ש..."). אולם כאשר הכלה היא אחות / גיסה / בת - אנו נתבעות לתשומת לב מרובה כדי שהדוגמאות תישארנה סולידיות, ונוכל אחר כך להמשיך להיפגש בשמחות בטוב ובנעימות לכולנו.