כלה שמגדירה עצמה חילונית, המגיעה להדרכת כלות, מגיעה מכיוון שהרבנות דורשת זאת ממנה. לרוב, היא כבר חיה במערכת חיים זוגית, הלימוד איננו עומד בראש סדר העדיפויות שלה ופעמים רבות שהיא נרתעת מהמקווה. מסיבות אלה היא מגיעה לפגישה אחת ויחידה סמוך למועד החתונה. פעמים רבות, זהו המפגש הראשון (ואולי היחיד) שלה עם עולם המצוות. לכן, כמדריכה, יש לך אחריות עצומה, והמילים שלך הן המילים מכוננות.
כשנפגשים עם כלה זו, צריך לנסות להבין מי יושבת מולי, צריך לנסות להיכנס לנעליים של הכלה שבאה ללמוד ולהתאים את הלימוד אליה באופן אישי. הבסיס של לימוד טהרת המשפחה היא אהבת ישראל, כדי ללמד צריך לאהוב את הכלה. לא לבקר, לא להתנשא ולא לתייג. למחוק את המחיצות המפרידות בין "אצלנו" ו"אצלכם", להתרכז ולחזק את המשותף לשתיכן: שתיכן נשים, שתיכן נשים מעם ישראל אשר נפגשות ולומדות ביחד על המתנה המופלאה ששמה טהרה. המפגש צריך להתקיים באווירה נעימה, לשבת במקום שקט ומסודר, להגיש כוס קפה עם עוגה טובה ולהגדיר מראש שהפגישה תארך כשעה. אם הכלה מעוניינת להעמיק וללמוד, אפשר להציע לכלה מפגשים נוספים, אבל אם היא מסתפקת בפגישה אחת, אין להאריך ולהכביד עליה. כדאי לומר לכלה שאפשר ללמוד על בניית הזוגיות ולהעמיק בעצות הטובות של היהדות בנושא טהרת המשפחה במשך שמונה מפגשים מלאים. ולהותיר בידיה של הכלה להחליט מהו המינון הנכון והמתאים לה ביותר בשלב זה. אמרי לה שיש אפשרות, אם תרצה, להמשיך ולהעמיק גם אחרי החתונה.
אפשר לפתוח ולשאול: האם בעיני הכלה ולאור היהדות, יחסי אישות הם דבר טוב, רע או הכרחי?
ישנן בעולם גישות הרואות את יחסי האישות כדבר שפל, מין חטא קדמון ומתוך כך הן מקדשות את ההתנזרות. המיניות נתפסת כגורם גס שיש לטשטש ולהעלים. תורת ישראל מלמדת אותנו שיש קדושה בקשר הזוגי, החתן אומר לכלה "הרי את מקודשת לי", לכל טקס החתונה כולו קוראים "קידושין", יש "רב מקדש", "טבעת קידושין", "עדי קידושין". המילה החורזת את כל השמחה היא "קדושה". בעם ישראל הנישואין הם דבר קדוש, הנישואין הם מצווה המלווה בשמחה, הנישואין הם ערך עליון לא רק בגלל הילדים שבעז"ה עוד ייוולדו לבני הזוג, אלא בגלל החיבור שיש בקשר האישות בין גוף ונפש. ביהדות חיי האישות הם בעלי ערך ומשמעות עמוקה וטהורה.
דווקא משום שיחסי האישות חשובים, קדושים ומרכזיים כל-כך, הם מלווים בהדרכה מצד התורה. הלכות הטהרה הם מתנה מופלאה, חוכמה אלוקית עמוקה שמנחה אותנו כיצד לקדש את הזוגיות שלנו. הלכות הטהרה מאפשרות לבני הזוג לרומם את יחסי האישות שלהם, לבנות אותם בצורה עמוקה ורעננה. ההלכות לא באות להגביל את בני הזוג אלא לרומם אותם. דווקא כלה "חילונית", שכבר חיה חיי זוגיות, יכולה להבין את המשמעות והעומק שבהלכות טהרת המשפחה עוד יותר טוב מכלה דתית.
ניתן לשאול את הכלה האם היא ובן זוגה מצפים שאחרי החתונה הקשר בניהם ישתנה ובאיזה אופן? הרבה מהזוגות מצפים שהקשר בניהם יעמיק ויתבסס. ניתן לתאר לכלה את הקשר הזוגי כקו ישר ובקצה אחד נמצא האיש ובקצה השני האישה, כדי להפוך את הקשר ליציב ואיתן יש להפוך את הקו למשולש. ממד הקדושה שמצרפים לקשר הזוגי, הופך את הקשר לבעל שלוש צלעות, איש-אישה-קדושה. בכוחה של הקדושה שבקשר, לתת ממד של יציבות ואיתנות.
(מובן שמומלץ אחרי החתונה גם להשקיע בלימוד זוגיות ע"י סדנא טובה בתקשורת זוגית, בה מקבלים כלים מעשיים לגישור על פערים ולהעמקת הקשר הבין אישי).
טהרת המשפחה היא סוד מופלא שמאפשר לקשר בין בני הזוג לקבל ממד של יציבות ועומק. טהרת המשפחה היא הפתח דרכו נכנסת הקדושה לחיי הזוגיות, הטבילה במקווה מסמלת את האפשרות להיוולד מחדש בכל שלב בנישואין, גם שתהיו בני 40 והזוגיות שלכם תהיה במקום שונה, תמיד המקווה יוליד אותך מחדש. המקווה מאפשר לאישה הטובלת בו להיות כלה בכל חודש מחדש. המקווה הוא הזדמנות לבני הזוג לפתח געגוע, ציפייה ושמחת- חתונה קטנה עם שני מוזמנים אחת לחודש: רק את ואישך שמתרחקים ומתקרבים מבחינה גופנית, ובכך, מאפשרים לקדושה להיכנס אל ביתכם, מחזקים את הזוגיות שלכם, מעמיקים ומבססים אותה.
*הדברים הנ"ל לקוחים מתוך שיעור של הרבנית פיקרסקי, בקורס להכשרת מדריכות כלות של מכון בנין שלם. מובן שמדריכה המעוניינת לעסוק בהדרכה מסוג זה, צריכה לעבור השתלמות מקיפה בתחום, הן בהיבט ההלכתי והן בהיבט הדידיקטי והבין-אישי.
הרבנית אסתר פיקרסקי, שליחת הרבי מלובביץ בצפון תל אביב