מה עושים בליל הסדר?
מה לעשות כדי למנוע את הופעתן של הקושיה החמישית (גמרנו?) והמכה האחת-עשרה (צעירים חסרי מנוח) בליל הסדר הקרוב? * כיצד הופכים את הערב הזה מטקס מעייף, טרחני וגדוש בפרטים לנקודת השיא של השנה ולחוויה רבת-עוצמה שתשאיר רושם לזמן רב? * לפניכם כמה רעיונות וטיפים
הרב יוני לביא
הימים שלפני פסח מתאפיינים בהכנות קדחתניות לחג. ניקיונות, קרצופים ועשיית סדר בכל הבית. אלא שלפעמים העיסוק האינטנסיבי הזה משכיח מאיתנו שזוהי רק התפאורה להתרחשות העיקרית של הלילה - ההתרחשות הרוחנית, ולא נותר לנו הזמן והפנאי הנפשי להתכונן אליה כראוי. התוצאה היא שליל הסדר שלנו נראה לא פעם כמו תפילת שחרית בבוקר שבועות. כולם עייפים ומרוטים, מריצים את ההגדה, ורק מחכים להגיע ל'שולחן עורך' ומשם למפגש עם הכרית.
ימים ספורים בלבד נותרו עד לרגע המיוחל. הרשו לי לשתף אתכם בכמה רעיונות שיסייעו להפוך את הלילה הזה למשהו חי ותוסס שישאיר לנו טעם מיוחד שלא יישכח במהרה.
המטרה
כמו בכל דבר חשוב, כדי להצליח עלינו להגדיר בבירור מהי המטרה שלנו כהורים בליל הסדר. מה היינו רוצים שהילדים יקבלנו מאיתנו בערב הזה? חוויה יהודית מרגשת ומהנה, לימוד יסודות סיפור הפסח, תחושה שהם חלק חשוב מעם ישראל ועוד טבעת בשרשרת הדורות, חיזוק ה'ביחד' המשפחתי ושמירה על מסורות משפחתיות ייחודיות, כל התשובות נכונות? כדאי שכל אחד יערוך רשימת מטרות קצרה משל עצמו, המותאמת לבני הבית ולגילם. זה יעזור לנהל את הסדר בביטחון תוך שמירה על הפוקוס הנכון.
האווירה
ההכנות לפסח והניקיונות לא חייבים להיות סיוט ומוקד למתיחות, מריבות וקיטורים. הם יכולים להיות חוויה משפחתית מגבשת של עבודה משותפת, התחדשות והתרעננות. הכול תלוי בגישה שנבחר לאמץ, במסרים שנשדר ובאווירה שניצור. האם הילדים יקלטו מאיתנו שחג הפסח הוא נקודת שיא בשנה או שמא 'עוד מנהג מסורתי שצריך לסבול'? האם מה שיעבור אליהם זו ההתרגשות, הציפיה והגאווה היהודית או שמא החובה הדוחקת, הלחץ והמתח? האם זה יהיה בשבילם לילה של שמחה, תקווה, וזיכרון אהבת ה' אלינו, או לילה יבש וטכני עמוס מתחים משפחתיים?
אם נצליח לשקף את העמדות הנכונות והחיוביות, הן יחלחלו אל הילדים. חשוב שתחושת טרום-החג בבתים שלנו תהיה כזאת שיום אחד גם הם ירצו להעתיק אותה לבתיהם. חבל שניתן למרוץ ההכנות לגרום לנו לצעוק על הילדים ("שלא תעז להיכנס לכאן עם הוופלים האלה!") ולהשאיר משקעים לא נעימים.
ההכנה
"מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת", אמרו חז"לינו. ומי שלא? יאכל אותה בשבת. הכנה טובה מראש קריטית להצלחת האירוע. מומלץ לתכנן את המשימות כך שנסיים את הניקיונות יומיים לפני הזמן (ולא רבע שעה אחרי הדלקת נרות, כמקובל). בזמן שנותר אפשר לצאת לטיול משפחתי בארצנו היפה. מזג האוויר נפלא, והכול פורח ומלבלב (זו גם הזדמנות ל'ברכת האילנות' למי שלא בירך). לא חייבים לנצל את הפסח לחיסול חשבונות שנתי עם הבלגן שהשׂתרר מאז פסח שעבר. מותר להשאיר משהו לחופש הגדול. אם נתמקד בביעור החמץ העבודה תקטן בצורה משמעותית (יודעי דבר טוענים שב-90%...), ותשאיר זמן לדברים נוספים. למשל, להכנה רוחנית. הידעתם שפסח הוא גם יום ההולדת של עם ישראל? חג החירות? האם בין אדי האקונומיקה וגרגרי האבק אנחנו מספיקים לחשוב מה המשמעות של זה בשבילנו?
בתום הישיבה המשפחתית על חלוקת התפקידים - מי מנקה איזה חדר, הקדישו רבע שעה להטלת משימות מסוג שונה: כל אחד צריך להכין לליל הסדר קטע מיוחד – הצגה, חידה, סיפור, משחק, פירוש יפה על ההגדה. אם באים אורחים – עדכנו גם אותם. יש היום המון הגדות נהדרות וידידותיות למשתמש שאפשר להיעזר בהן. קטנים שמתקשים - ייעזרו בגדולים. העיקרון: ליל הסדר שייך לכ-ו-ל-ם! לא כצופים מן הצד אלא כמשתתפים פעילים.
"אוכל, קדימה אוכל"
מומלץ שכולם יחטפו איזו ארוחה קלה (עוף, פירות, ירקות) בשעות אחר הצהרים. אומנם צריך לאכול את המצה לתיאבון, אך אין מצווה להגיע מורעבים ולהריץ את ההגדה במהירות כשקרקורי הקיבה מכתיבים את קצב ההתנהלות. הודיעו למשתתפים מראש שיש תכנית מרתקת ומליאה וייקח זמן לפני שיגיעו לארוחה. הלילה הזה אינו 'מפגש אכילה'. הקריאה והדיונים בהגדה הם כל העניין בערב הזה! שַנוּ את סדרי הישיבה ממה שמורגלים כל השנה, שימו כלים חדשים, בקיצור, כל דבר שייצור תחושה של שוני והתחדשות.
סגולה עצומה לליל סדר עוצמתי היא לשלוח את כל המשפחה, גברים, נשים וטף, למנוחת צהריים ואגירת כוחות לקראת הלילה הגדול בשנה. אחרי כל עבודת ההכנות מגיע לכם להתפנק קצת במיטה ולהטעין מצברים.
פעילויות
הפאסיביות היא האויבת הגדולה של החג. כבר לפני אלפי שנים עיצבו חכמים את ליל הסדר כך שיהיה מגרה ומעורר לילדים ויגרום להם לקחת בו חלק פעיל. זה בדיוק מה שגם אנחנו צריכים לעשות. במקום שאדם אחד יקרא את ההגדה וכל השאר ישתעממו בשקט ויכרסמו מצות להנאתם (?), כולם צריכים לקחת בה חלק.
במהלך הערב שלבו סבב פרגונים שבו כל אחד אומר מילה טובה לשני אנשים שסביב השולחן על החלק שלהם בהצלחת הערב (בניקיונות, בישולים, טבילת כלים, עריכת שולחן, קניות וכדו'). בקשו מהמבוגרים שבחבורה לספר על "יציאת מצרים" שלהם ולשתף בחוויה אישית ששינתה את חייהם או נס הצלה שאירע להם.
אופציה נוספת: כל אחד בוחר לעצמו דמות אחת מההגדה ומספר את סיפור יציאת מצרים מנקודת מבטה (לדוגמא: פרעה, כינה ממכת הכינים, אבן מהפירמידות, חרטום מצרי, ערב רב וכדומה) – נסו להחיות את הדברים כמה שיותר ולהיות יצירתיים ומפתיעים...
מידי פעם תנו לילדים "הפסקת התפרקות" שתאפשר להם לענות על הצורך בתנועה והפעלת הגוף. לא קל לשבת שעות שלימות על כיסא, בטח כשאתה עוד לא בן שמונה. זה יעזור להם לשמור על מיקוד ולהפחית את הקופצניות לאורך הסדר. אם אתם רואים ירידה ברמת הקשב תנו לכל הילדים משימה כמו: "עכשיו כולם יורדים מהכיסאות ומקפצים כמו צפרדעים", או "רוצו סביב השולחן כמו החיות הטורפות ממכת ערוב".
משחקים
הנה כמה רעיונות למשחקים מהנים לילדים על שולחן החג:
ספרו חלק מסיפור ההגדה עם שגיאות ('למלך מצרים קראו אנטיוכוס') ותנו לילדים הקטנים לתקן אתכם.
כששרים חד גדיא בקשו מהנוכחים להוסיף אפקטים קוליים מתאימים לחיות (ילדים מתים על זה, ולא תאמינו איך הגדולים נכנסים חזק לעניין...).
השתמשו בבננה להעמיד פנים שהטלפון מצלצל ופרעה על הקו. נהלו את השיחה או תנו לאחד המשתתפים לעשות את זה.
על הילדים הגדולים להכין מראש תשדירי חדשות על ההתרחשויות האחרונות במצרים. התשדיר יכלול דיווחים ופרשנויות וגם ראיונות עם חלק מהמשתתפים בתור פרעה, משה, הדוב ממכת הערוב וכדומה. המרואיינים יכולים לאלתר את הרעיונות בעצמם, או לחלק למשתתפים כרטיסיות שהוכנו מראש (לדוגמה: "אתה פרעה. כרגע התעוררת באמצע הלילה על ידי יועציך שדיווחו לך על כך שאין מי שתייה בכל מצרים, רק דם. כתב הרדיו רוצה לשמוע מה יש לך לומר לאומה המצרית ומה אתה מתכוון לעשות?").
שקית הסיפורים – אספו אביזרים מהבית (מפתח, בובה של חייל, שעון וכדו') לתוך שקית אטומה. כל אחד בתורו עוצם עיניים ושולף מהשקית חפץ. עליו לספר את הסיפור שלו בהקשר ליציאת מצרים. זה דורש מעט יצירתיות אבל עשוי להצליח מאוד.
מי או מה אני - כתבו על כרטיסים שמות אנשים או מושגים מסיפור החג. מכסים את עיניים של אחד המשתתפים במטפחת, מראים לכולם את הכרטיס, ויש לו חמש שאלות בלבד כדי לזהות מה רשום עליו. ניתן לענות על שאלותיו בכן/לא בלבד. מושגים לדוגמא: פרעה, אליהו הנביא, הבן החכם, מרור, חרוסת, חמץ, צפרדע ועוד.
משחק התאמה - הכינו זוגות תואמים של ביטויים הקשורים בפסח. למשל, "הִלל" על כרטיס אחד ו"כורך" על השני. "עשר" על אחד ו"מכות" על השני. המשיכו – ארבע/קושיות; מצה/שמורה; כוס/אליהו – עד שיהיו לכם מספיק כרטיסים כדי לדחוף מתחת לצלחת של כל אחד מהסועדים. בשלב כלשהו, הורו לכל האורחים להרים את הצלחות, לקרוא את הכרטיס ולנסות למצוא את בן הזוג שלהם.
דיונים
ערכו מידי פעם דיון רציני על אחד הנושאים העולים מההגדה. חשוב להתאים את הדברים אל הנוכחים ולהתאמץ לשתף גם את הילד התמים ושאינו יודעים לשאול שמאזין מן הצד ואינו מתערב. הנה כמה דוגמאות:
- ליל הסדר – איזה חלק בליל הסדר או בהגדה אתם הכי אוהבים? למה?
- "השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין" – מה ה'מִצְרַיִם' שלך? – כל אחד יאמר דבר אחד אליו הוא קצת משועבד והיה רוצה להשתחרר ממנו בשנה הקרובה (למשל: פייסבוק, הסלולארי, העבודה, כסיסת ציפורניים, תשומת לב יתירה לְמַה שהסביבה חושבת עלי וכדו').
- "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" – במה אתם מרגישים שונים הלילה מאיך שהייתם בערב הזה לפני שנה? האם אתם אוהבים שינויים או מעדיפים דווקא את המוכר והישן? למה קשה להשתנות? מה יכול לעזור לנו לעשות את זה? כל אחד יאמר מה הוא מאחל לעצמו לשנה הבאה, ומה לכל המשפחה.
- "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה" – עם איזה בן אתה הכי מזדהה? עִבְרוּ יחד על רשימת הבנים וחפשו נקודות טובות שאפשר לקחת לחיינו מכל אחד מהבנים. אם יש לכם הגדה עם ציורים – מה דעתכם על האופן בו ציירו את ארבעת הבנים? האם אתם מסכימים לדמות הסטריאוטיפית ש'הלבישו' על כל אחד מהם? האם יש עוד טיפוסים של בנים נוסף על הארבעה שהייתם מוסיפים? אם היית בן מההגדה - איזו שאלה היית אתה שואל על סיפור יציאת מצרים? ומשימה קטנה לאבא ואמא - כל הורה יאמר על כל אחד מבניו ובנותיו במה הוא רואה בו 'בן חכם'.
- "והיא שעמדה לאבותינו" – אם סבא וסבתא אתכם סביב השולחן בקשו מהם לספר את הסיפור האישי שלהם, הכי מפחיד, הכי מסוכן, שהכי ראו בו את יד ה', איך ניצלו מאיזה קרב/הפגזה/מלחמה. מאבא ואמא בַּקְשוּ שיספרו על ליל הסדר אחד שלא ישכחו כל חייהם.
- "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה" – בעז"ה נזכה גם אנחנו לגאולה שלימה בקרוב. איזו זכות יש לעם ישראל בדורנו שבגללה ה' יגאלנו במהרה? כל אחד מהמסובים אומר דבר אחד.
- אפיקומן – איזה מתנה היית רוצה לבקש מההורים תמורת האפיקומן? ואיזו מאבינו שבשמים?
לא אוכלים דבר אחרי האפיקומן כדי שטעמו יישאר. עם איזה 'טעם' אתם יוצא מליל הסדר?
האפיקומן
דווקא האטרקציה הגדולה ביותר של הערב הזה הופכת לעיתים למוקד של תסכולים ומפח נפש. בדרך כלל הגדולים מוצאים את האפיקומן והקטנים לא מרוצים. ואז מבטיחים לקטנים שיקבלו בכל מקרה מתנה, והגדולים לא מרוצים.
הצעה אלטרנטיבית: הקימו יחידת חיפוש לאפיקומן. המטרה היא עבודת צוות מהנה, ולא דווקא מציאת המטמון הסופי. השתמשו בפתקים מוכנים מראש לאיתור האפיקומן אותם תמקמו במקומות אסטרטגיים לפני הסדר. הם יכוונו את צוות החיפוש מיעד אחד למשנהו כולל משימות (כגון: "לכו למקום שממנו ייכנס אליהו", או "צפרדעים קפצו על המיטה של פרעה, בדקו אם שום דבר לא קופץ במיטות שלכם"), ובסופו של דבר אל היעד. הכינו את עצמכם עם פרסים זולים לכל צוות "מגלי האפיקומן", ומעבר לזה החליטו על גבולות הגזרה של בקשות למתנות נוספות.
כל מה שהבאנו כאן הוא חומר גלם. תרגישו חופשי לשנות, להוסיף או להמציא רעיונות נוספים משלכם. תכנון סדר משמעותי ומעניין אינו קל, אבל ללא ספק הוא משתלם. בסופו של דבר נדע שמאמצינו היו שווים, כאשר באחד הימים ילדינו הקופצניים יעשו את אותו הדבר למען נכדינו הקופצניים.
אז שיהיה לכולנו חג חירות שמח וכשר. בהצלחה!
המאמר המלא מופיע באתר "מילה טובה"- אתר תוכן להורים ולמחנכים עם מאמרים, סרטונים ושיעורים בנושאים חינוכיים.