8 טיפים לשיתוף הילדים בבית מאת נטע לביא
- בקשת עזרה- כמו כל בקשה אחרת - מותר לילד לסרב. אם את בקשתינו ״חייבים״ לבצע, זו כבר אינה בקשה זו פקודה. פקודות אף אחד לא אוהב. קבלו בהבנה את הקושי לסייע. בקשו בנעימות,סגנון הבקשה צריך להיות בצורה מכובדת, שמעביר מסר שמותר לענות גם בסירוב וגוונו בבקשות עזרה - טובת הילד לעזור לא רק באזורי הנוחות והחוזק שלו.
- רשימה ותיווך- רשימת משימות מאפשרת לילד לבחור בצורה חרותית ומכובדת איזו משימה יעדיף לעזור בה. צריך לתווך לו כיצד אני רוצה שהוא יעשה את המשימה, לא בעצבנות אלא בנחת. אבל נבהיר לו את רצוננו ונפרט ולא סתם באמירה כללית.
- שיתוף- שתפו את הילדים בקושי שלכם להשתלט על המשימות שנותרו לכם בבית. תנו להם להירתם מבחירתם. במקום להכתיב מטלות, שאלו: "מה עוד נשאר לנו להכין לכבוד שבת?", השפה הזו עוזרת לפתח תחושת שותפות בכל הנוגע לטיפול בבית, אל תתנו להם "לנחש" שאתם צריכים עזרה, למדו לבטא זאת.
- שחררו והאמינו ביכולתו לבצע. אל תעמדו כמו שוטר לראות שהילד מבצע את המשימה כפי רצונכם. דעו לשחרר באמת, להעביר לו את הסמכות באופן מלא, רק כך ירכוש בטחון ומיומנות.
- פרגון ושימור- מדוע ילדים אוהבים לעשות לנו הפתעות? כי התגובה המופתעת שלנו מעבירה להם באופן טיבעי את ההנאה שבנתינה. לכן אל תחסכו בפירגון זה מעודד אותם. וכידוע עידוד זה מלשון עוד ועוד... המשיכו לשבח את עזרתם גם לאחר שסיימו לעזור, גם כשאבא חוזר הביתה / לספר לסבתא בטלפון... הראו להם שהטוב שעשו מלווה אתכם.
- אם הילד שלך בדיוק בתקופה עמוסה, או בקושי אחר. זה הזמן להתחשבות ומיעוט בבקשות עזרה. כדאי אפילו לציין זאת, שחשוב לכם להתחשב בו, ולכן אתם מרפים ממנו. אף הוא ילמד מכם להתחשב בכם כשאתם עמוסים.
- שמשו דוגמא אישית לנתינה, אם אני נוהגת להעניק לילדי ולאנשים אחרים בשמחה. הילדים לומדים מכך שנתינה היא מקור שמחה וסיפוק.
- אל תפתחו "תלות" בעזרת הילד - ילד שחש שהוריו "לא יכולים" בל העזרה שלו, זה מכביד עליו מאוד. אל תהפכו התנדבות לחובה. המשיכו להעריך גם כשהתרגלתם...
(מתוך שיעורה של נטע לביא בכנס פסח תשפב שהתקיים בשבוע שעבר)