לשוב אל עצמנו
מאת: הרבנית רות בנימין, יועצת אישית וזוגית,
מרצה בעניני הבית היהודי ומובילת מיזם הטהרה "בְּכֹל מְאֹדֵךְ"
ניחוחות החג כבר באויר, האביב מתגלה והולך בטבע ובנשמה. הבריאה יוצאת מחשיכת החורף לאור עולם.
"עבדי זמן- עבדי עבדים הם. עבד השם הוא לבדו חפשי. " (רבי יהודה הלוי)
חירות אינה חופש, הפקרות, או שחרור ממחויבות. חירות היא נאמנות פנימית לעצמך, לתכלית.
כמה יקר לעורר שיח ודיון בשולחן הסדר על מהותה של החירות.
ניתן פה מספר הצעות ללימוד משותף ומספר תרגילים משפחתיים שעושים אווירה טובה:
● הרב קוק בהקדמה להגדה של פסח ולסידורו עולת ראי"ה כותב, שהחירות הפרטית והכללית פירושה ״נאמן לעצמיות הפנימית שלו וכו׳, משא״כ בבעל רוח של עבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית״.
● מוסיף ה״שפת אמת״, כי חירות היא דבקות האדם והעם בשורשו ובמקומו. ״כי כל דבר שאינו במקומו ובשורשו נקרא עבד. כמ״ש״ כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום... והחירות היא הדבקות בשורשו ובמקומו״ (שפת אמת יתרו תרנ״ז). אדם ועם היכולים להוציא ייעודם ושליחותם מן הכח אל הפועל – הם בני חורין. הדבר אמור הן במובן הרוחני האישי והלאומי והן במובן הפיזי- היציאה אל הפועל בארץ ישראל. רק בארצנו הקדושה נוכל לזכות למעלה הרוחנית העליונה שלנו. ה״שפת אמת״ שומע במילים ״זמן חירותנו״ את יכולתו של עם ישראל להופיע חירות בתוך הזמן: ״והפירוש שהחירות גם בתוך הטבע שנקרא זמן... ואצל ישראל, ״חיות שלהם נמשך ודבוק במקור החיים שהוא מקום הנעלם שלמעלה מהטבע״ (״שפת אמת״ תרל״א).
בעוד שביציאת מצרים יצאו פיזית משעבוד הגוף, זכו ישראל לגאולת המחשבה בקריעת ים סוף כדי לשרש מליבותיהם הרהורים ומחשבות מבית היוצר של טומאת מצרים אשר נותרו בהם. האימה והפחד שהשתלטו על ישראל בראותם את מצרים רודפים אחריהם עוד לפני שפגעו בהם במציאות, התפוגגו בגאולה על הים. רק אז התחולל שחרור מוחלט מכבלי המחשבה המשעבדת, שורש הגלות.
מתי מסתיים התהליך?
"עיקר גמר יציאת מצרים היה בקבלת התורה וכמ"ש בזוהר הקדוש, חמישין זימנין אידכר יצי"מ באורייתא (חמישים פעם נזכרת יצי"מ בתורה) ולכן בכל ימי הספירה נגמר פרטי יצי"מ, אבל ביום החמישים יצאו לגמרי מארץ מצרים" (שפת אמת שבועות תרנ"ט) (להרחבה מומלץ לעיין בספרו הנפלא של הרב ערן מרגלית "פתח ההגדה", מאמרים בענייני פסח על פי יסודות במשנת ה"שפת אמת")
● מתוך ספרו של נתן שרנסקי "לא אירא רע": "בכלא, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על כוחותיך ולהשגיח על בריאותך" זו היתה העצה שקיבלתי מידיד מספר ימים לפני שנעצרתי. בתחילה נטיתי להסכים עימו, אך כז'ק (אסיר) למדתי עד מהרה להבין עקרון חשוב: אם אתה רוצה להשאר אותו אדם בן חורין שהיית לפני שנאסרת ואם אינך רוצה להגיע אל שוחת האזרחים הסובייטים הנאמנים- העבדים שאינם מעזים לתת ביטוי לדעותיהם... ואם אינך רוצה להפוך לעכבר מעבדה ביד הקג"ב, אתה חייב להתנגד!!!"...
נתן שרנסקי היחיד והמיוחד, החי ב"ה עם אביטל אשתו המופלאה ועם משפחתם בתוכנו, לא הכיר את פירושו של השפת אמת. לאמיתו של דבר ידע רק דבר אחד: שהוא יהודי, שעל כן הוא נרדף ושיעשה הכל כדי להשאר אדם ויהודי גאה. אכן כך חי בכל שתים עשרה שנות מאסרו האיומות בכלא הרוסי בסיביר, בהן כמעט קיפח את חייו .הוא מתאר בספר איך התגבר תמיד על הרצון לאכול לחם קצת טרי, ואכל לחם יבש מיום קודם רק כדי לא להיכנע לטבע. (מומלץ להקריא מתוך הספר קטעים נוספים ,בפרט על הליכתו בזיג זג לעיני כל העולם כשתועד ברגע שחרורו, רק כי הרוסים אמרו לו ללכת ישר!!)
תרגיל: אתגר אישי ומשפחתי:
- היזכרות באירוע שהצלחתי להיות נאמן לעצמיותי ולאמונתי בניגוד לאוירה שמסביבי. על מה אני מעניק/ה לעצמי נקודות?
- מה הדבר שאני אומר/ת לעצמי לפני שאיני מצליח/ה להיות נאמן לעצמי ולאמונתי?
- מה עשוי לעזור לי להיות בן/ת חורין? מהפנים אל החוץ?
- באילו תחומים ארצה לקדם את החירות והנאמנות בצעדים קטנטנים? מה יהיה הצעד הראשון בדרך למטרה? את מי ארצה לשתף?
חג פסח שמח וכשר לכל בית ישראל!