תשובה:
שלום לך.
אני חושבת שהשאלה שלך היא חשובה ומוכרת לבנות רבות, החשות עייפות ותסכול כאשר הן נמצאות בתקופה רוויית היכרויות. יש קשרים ארוכים או קצרים, דייטים משעממים או מרתקים, קרובים ללב או לא שייכים כלל, והמכנה המשותף לכולם זה שהם מאכזבים. וכשאת נכנסת לקונפליקט, שבו מצד אחד את רוצה להתחתן, ולכן עלייך להמשיך להיפגש, אך מצד שני – בתוכך את מתנגדת למפגש (כיוון שמניסיונך הוא מאכזב) – נוצר מצב של חוסר פניות, חוסר סבלנות וחוסר רצון.
הנקודה היא שהפניות, הסבלנות והרצון – הן בדיוק התכונות החשובות לבניית קשר הנישואין, וממילא כשהן חסרות, עולה הסבירות שהדייטים הבאים יהיו כושלים, את תתעייפי מהם ושוב לא יהיה לך כוח לפגישה הבאה וחוזר חלילה.
ההפוגה שאת מבקשת לעצמך עשויה לשחרר את השרשרת הזאת, ולתת לך מנוחה והזדמנות להתגעגע לקשר, ובעיקר לפנות בתוך עצמך משאבים לקידום היכולת ליצור קשר. כל זאת בשני תנאים:
התנאי הראשון: שתסמני לך למטרה לדאוג לכך שבזמן ההפוגה תבררי לעצמך מה יכול למלא אותך ולעזור לך להתחבר לכוחות שלך, לחדש אותם ולהתרומם. זה יכול להיות שיעורים טובים, מפגש עם דמויות שמהן את שואבת כוח ועידוד, יכול להיות פעילות ספורטיבית, חוגי אמנות וכדומה. גם פנייה לייעוץ יכולה לעזור לך לברר איפה את נמצאת, מה המשותף לכל המפגשים והקשרים שעד כה גרמו לך לאכזבה, ואולי מתוך כך תהיי יותר ממוקדת ומבוררת ובעזרת ה' תבואי מוכנה יותר להכיר את חתנך. על כל פנים, חשוב שתסמני לך מטרה, כך שההפוגה בדייטים לא תהיה עוד זמן שעובר, "העיקר שיעבור לו", או איזושהי אדישות, אלא זמן שבו את מחזירה לעצמך את הכוחות.
התנאי השני: הציבי לעצמך נקודת סיום שבה את בוחנת את מצבך ואת התקדמות הכוחות לקראת הפגישה האמיתית שמחכה לך. בנות שהפכו את ההפסקה מפגישות לתקופת זמן קבועה או שלא הגדירו לעצמן מתי היא מסתיימת – היה להן קשה להחליט לחזור להיפגש. לכן קבעי לך "תחנת חשיבה" באמצע התקופה הזאת, שבה תבחני מחדש מה מצבך ועד כמה את כבר בשלה לחזור. ואם יתברר שאת עדיין זקוקה לפסק זמן – האריכי את משך הזמן וצייני לעצמך את סיומו, לטובת המשך הפגישות.
המלצה נוספת: יש מי שזוכה להתחתן בקלות ואשרי הזוכות לכך. אולם אלו שעדיין ממתינות יודעות שיש תקופות שבהן המפגשים אינטנסיביים ולפעמים גם מייגעים, ומתוך כך יש תסכול ועייפות, ויש תקופות של יובש שבהן אותם רגשות נובעים מחוסר הצעות, ושני המצבים עלולים לתסכל.
אמנם קשה ליצור איזון בתדירות של המפגשים באופן המתאים לנו, משום שזה לא תלוי רק בנו. לכן, נראה לי שבתקופה זו, של הפגישות, חשוב לדאוג לאיזון הכוחות שלך, בתוכך, כך שתוכלי להתמודד עם הניסיון שאת עוברת. לשם כך, המלצתי היא לעסוק בפעילות גופנית בכל התקופה הזאת, מכל סוג שהוא – הליכה, שחיה, מכון כושר, ריקוד, כדורסל וכדומה, בקביעות. כל אפשרות כזו עשויה לתת לך מענה משחרר, מרפה ומאוורר, שישמור על שיקול הדעת והאופטימיות, ועל היכולת להתחבר לעצמך ולכוחות שלך. מניסיוני, בנות שמקפידות לשמור לעצמן זמן איכות לפעילות גופנית – מרגישות מחוברות לעצמן, לרצון שלהן ולכוחות שלהן, ומתוך כך גם התפקוד שלהן בתחום קבלת ההחלטות, כמו גם היכולת שלהן לראות דברים בפרופורציה – גדולה יותר. אז אם עד היום לא עסקת בפעילות גופנית – לא מאוחר להתחיל, ומוטב כעת.
בהצלחה, ובשורות טובות בקרוב.
גילה ששר, יועצת מכון בנין שלם