חמות כלה, יש סיכוי!

תשובה:
זוג בונה את ביתו מתוך פרידה מבית ההורים, "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", העזיבה את בית ההורים צריכה להיות מלווה בכבוד ובהכרת תודה כלפי ההורים.
האיש והאישה צריכים לשבת ולתאם ביניהם את גבולות הגזרה של ביתם החדש- מי מגיע לבקר? באיזו תדירות? מה מהסובב אותנו יכנס לביתנו ומה לא? מה מותר לספר להורים ולחברים ומה לא? הזוג קובע לעצמו ערכים ונורמות המתאימים לבית הייחודי שלהם.
לאחר שבני הזוג החליטו על גבולות ביתם, עליהם להקרין עמדה אחידה כלפי חוץ. גם כשיש בניהם אי הסכמה ואותה הם מבררים בניהם, חשוב לשקף כלפי חוץ עמדה אחידה. כאשר לבני הזוג אין עמדה כזו, ההורים עלולים לנסות להשפיע ולהפעיל לחץ על אחד מבני הזוג וממילא הלחץ שלהם יביא למתח לא רצוי. ככל שבני הזוג עומדים על החלטותיהם איתנים מול משפחותיהם, כך הלחצים מבחוץ יפחתו ואף ייעלמו.
כל יחיד מחויב במצוות כיבוד הוריו וכאשר בני הזוג נישאים, כל אחד מקבל על עצמו לכבד את הורי בן הזוג. אנחנו מחויבים בכבוד החם והחמות כמו בכבוד הורינו [יש מבחינה הלכתית דיוקים והבחנות מסוימות שלא זה המקום לברר ...]. אולם המצווה לכבד את ההורים אינה אומרת שעלינו לציית בכל מצב. בעניינים הנוגעים ישירות אל ההורים שם חובת הכבוד גדולה יותר, אולם בכל הנוגע לבניין עולמם של הזוג הצעיר הבן/הבת אינם מחויבים להסכים לדעת ההורים אך אסור להם לסתור את דבריהם. אם כן כיצד יגיבו? מתוך הבנה ואמפתיה, ניתן לומר: "אימא אני אחשוב על הדברים" "אבא, חשוב לי לשמוע את דעתך", וכשההורים מפעילים לחץ, ניתן גם לשתוק.
מפנייתך עולה כי מתנהל קשר בינך לבין חמותך שבעלך איננו חלק ממנו, את מתמודדת עם דרישותיה, הערותיה והביקורת המופנית אליך [להרגשתך] לבד. בשלב ראשון ועיקרי נכון להחזיר את הדיון לפורום הזוגי. אין להשלים עם כך שמה שקורה בינך לבין חמותך זו מערכת יחסית פרטית לשתיכן. הנכון הוא שאת תבהירי לבעלך את הצורך שלך בעזרה ובדיון משותף איתו על מנת להגיע להחלטות. רק באמצעות שיתוף פעולה ודיון זוגי תוכלו לגבש עמדה ביחס לרצונכם כזוג, ותציגו את עמדתכם המשותפת. ככל שבני הזוג יותר מגובשים, כך גדל הסיכוי שהסביבה תשתף איתם פעולה. חוסר תאום עם בעלך מזמין לחץ מצד חמותך.
אין זה מתפקידכם לחנך את הוריכם, אבל אתם יכולים להביע את רצונכם בצורה מכובדת. כמו למשל לבקש בעדינות מחמותך שתודיע לפני שהיא באה לביקור- וכל זאת רק אחרי שסיכמתם ביחד את רצונותיכם.
שני כללים חשובים:
• כל אחד מבני הזוג מדבר עם ההורה הביולוגי שלו. הבן עם הוריו, והבת עם הוריה!
• גם יש אי הסכמה בניכם, חשוב מאוד לא לשתף את ההורים. במקרה הצורך אפשר לשתף יועץ מקצועי.
ולסיום ניתן להביט על חמותך בשני אופנים שיכולים לעזור לך לראות אותה בעין חיובית יותר:
ראשית- בכל סיטואציה אפשר לחשוב, איך הייתי מגיבה אם הייתה זו אימך שהייתה אומרת/מעירה/מגיעה לביקור ללא התראה? נקודת המוצא היא שהחמות והאימא, שתיהן רוצות את טובתכם, ואם נדע להתייחס לחמות בדומה ליחס שלנו כלפי אימא, מצוקות רבות היו נפתרות.
שנית- המחשבה על עצמך בעוד מספר שנים תעזור לך להבין את חמותך. בעוד מספר שנים, בע"ה גם ילדייך יפרחו מהקן, יקימו בתים משל עצמם ויולידו את נכדייך. גם את תרצי לחוש קירבה, שייכות וזרימה טבעית עם ילדייך ונכדייך. המחשבה על עצמנו בעוד מספר שנים תעזור לנו להבין את הורינו.

לתמיכה והכוונה בקביעת הגבולות הביתיים שלכם ביחס להורים, אתם מוזמנים להגיע לפגישת ייעוץ בה נוכל לדון על הדברים באופן אישי.
בהצלחה, גילה ששר
לתאום פגישה: 02-6271525