מתארחים אצל המשפחה המורחבת

הקשר של בני הזוג עם משפחות המוצא של שניהם, כלומר – החם והחמות – הוא לא במקרה. לכל אחד ואחת יש מה "לקנות" אצל חמיו וחמותו. גם שם, ולא רק עם ההורים, יש עבודה. ואם לכלה אין עבודה מול חמותה – יכול להיות שלחמות יש עבודה מול הכלה.

וכשקשה לנו עם אנשים, לפעמים הדבר הכי טבעי הוא להגדיר אותם: "המשפחה של בעלי שמרנים", "חמותי לא מארחת בעין יפה", ועוד ועוד. אולם, הדבר הנכון ביותר לעשות על מנת לשמור על האחדות והאווירה הטובה הוא להפסיק להגדיר. לא את משפחות המוצא, לא את בני הזוג, וגם לא את עצמנו! לא לומר על אף אחד "הוא כזה וכזה, ולכן הוא נוהג כך".

מערכת יחסים מורכבת מדינמיקה של שני צדדים. זו לא אחריות של צד אחד בלבד, אלא כיצד כל אחד מהצדדים מתנהל בתוך התרכובת הזאת. לכן, גם אם משפחת המוצא נוהגת בצורה שאצלך בבית לא הייתה עוברת בשקט – עדיין יש לך את הכוח לשנות, על ידי שינוי הדינמיקה ביניכם. אולי ה"טיפוס" של אותה משפחה הוא מוגדר, אבל לך יש זכות בחירה מלאה כיצד להגיב וכיצד לנהוג אל מול אותו "טיפוס". ומול שינוי הגישה שלך – משהו חדש לגמרי יכול להיפתח במערכת היחסים שלכם.

פסח הוא הזמן לצאת מהמיצרים שהחלטנו עליהם והגדרנו אותם מראש. אנחנו יכולים להיות מעל לטבע, לצאת מההגדרות שהיו לנו על אחרים, על בני זוגנו וגם על עצמנו. אנחנו יכולים בחג הזה לראות את האביב, התקווה והטוב שקיים לכתחילה במשפחות שאליהן הגענו, ולצאת לתובנות חדשות על קשרי המשפחה שלנו.

חג שמח!