איך מציבים גבולות לילדינו הנשואים?

שלום לך. כפי שאת מתארת, נוצרה כרגע מציאות של העדר גבולות בין היחידה המשפחתית המקורית, לבין משפחת הזוג הצעיר הנרקמת. במקום שאין גבולות, או שהם לא הוגדרו, נוצרה מציאות של חדירה לפרטיות, הרגשה שהכול פתוח, הכול אפשרי, והכול מובן מאליו.

ההרגשה שאת בעצם אינך נותנת מתוך חירות, אלא לוקחים ממך ללא גבולות, מוצדקת לחלוטין, ומובן לגמרי שנוצר ריחוק, תסכול ואפילו כעס.

הדבר הנכון ביותר כרגע הוא  לזמן את בני הזוג לשיחה, רצוי מחוץ לבית, במסעדה או בבית קפה, ובה את מסבירה את הרגשתך בקשר למצב שנוצר ואת רצונך לערוך סדר חדש בהתנהלות.

השיחה צריכה להיאמר בגוף ראשון: "אני מרגישה", "אני אוהבת אתכם מאוד ואתם חשובים לי ורוצה לתת לכם מתוך חירות, כמה שאני רוצה, מתי שאני רוצה". ובאופן ישיר ופשוט תבקשי מהם לנהל את הקניות שלהם בעצמם, ולבקר בשבתות וחגים לאחר הזמנה מצדכם. יתכן מאוד שבתקופה הראשונה הם יתרחקו, יסתגרו, או ימנעו מלהגיע, אך אל דאגה. אם תרגישי טוב עם עצמך, ותביני שאת בונה בדרך זו תשתית טובה של יחסים בריאים, הילדים יתנהלו לאט לאט לפי החוקים החדשים שאתם מציבים, ויתקרבו אליכם שוב בצורה שמאפשרת מרחב מחיה והנאה.

חשוב שהשיחה תיערך ללא שום נימה של התנצלות או של האשמה אותם. עליך להבין שבמקום שההורה לא מוביל,  הילדים לוקחים את ההגה לידם.

אני מאחלת לכם שנים רבות של נחת ושמחה אלו מאלו.

בברכה,

רחל ארבוס, מרצה במכון בנין שלם