תשובה:
שלום לך אמא מודאגת וברוכה הבאה כהורה, לגיל ההתבגרות...
מה עוד לא נכתב או לא נאמר על הגיל המיוחד הזה??!!
ועדיין נדמה שכשזה קורה לך באופן אישי - צריך להמציא את הגלגל מחדש...
לגופו של ענין, אחלק את תשובתי ואתייחס ראשית אליכם, ולאחר מכן לקשר עימו.
חילוקי דעות עם נער מתבגר מכריחים אותנו להגדיר את דעתנו הגדרה ברורה. למעשה נשלח אלינו שליח מיוחד שעוזר לנו לעמוד על דעתנו ולא "להחליק" דברים...
השאלה שעל הפרק - מה דעתכם על צפיה בטלויזיה?
לא הצלחתי להבין ממה שכתבת האם הסיבה שאינך רוצה לאפשר לבנך לצפות היא מפני שהסדרות אינן לרוחך, או מפני שהן תחילת הדרך להרגלי צפיה מגונים? או מפני שאת מפחדת שישפיע על שאר האחים? או שמא כל הסיבות ביחד?
חוסר הבהירות היא הזדמנות פז לברר עם בעלך מהי עמדתכם בנושא? (והאם אתם נותנים לו דוגמא אישית שמחזקת את עמדתכם או מעבירים לו מסר כפול מבלבל...)
אם לדעתכם הבעיה היחידה היא שהוא ישפיע על האחים - ניתן לסכם שמותר לו לראות רק אחרי שכל האחים נרדמו. אם יש בעיות נוספות ניתן להטיל הגבלות נוספות על הצפיה עד לאיסורה המלא ובלבד שאתם שלמים לחלוטין עם החלטתכם. (לא אכנס כאן לעצם ההחלטה מפני שלדעתי היא קשורה לערכים האישיים של כל אחד בפני עצמו)
לאחר שביררתם את עמדתכם והחלטתם לתת דוגמא אישית נשאלת השאלה כיצד מעבירים את המסר לבחור הצעיר?
אתחיל בכך שברור לי שאסור לכם להכנע לדעתו בגלל שהוא צועק. ילדכם היקר יכול לצעוק, לבכות, לאיים, להכות עם הידיים על הריצפה או אפילו להכריז שאתם ההורים הכי גרועים שהיו לו אי פעם... כל אלו אינן סיבות להכנע לרצונו.
קחו לכם זאת לסימן - אם אתם מרגישים מאויימים ע"י בנכם, אסור לכם לקבל החלטה. בזמן כזה עליכם להזכיר לעצמכם מי המבוגר האחראי ומי המתבגר המחפש את דרכו, ולדעת כי מתחת לביטחון הגדול שהוא מפגין - נמצא נער בתחילת תהליך חיפוש, וכי הוא זקוק לכם חזקים ובעלי דעה משלכם!
בשום פנים ואופן אל תתנו לאיומים שלו לקבוע את המדיניות שלכם! אם תלכו בדרך הזו תוכלו להגיע למחוזות שלא נראה לי שתרצו להגיע אליהם, וכבר היו דברים מעולם...
אתם בעלי הבית ואתם קובעים את המדיניות בבית - החזירו לעצמכם את תחושת הכח והשליטה !
לאחר מכן, דווקא ממקום של כח וביטחון עליכם להשקיע רבות בקשר עימו. חשוב מאוד להשקיע בלהאיר אליו פנים ולחזק עימו את הקשר באופן כללי, ובאופן פרטי להסביר לו את משמעות ההחלטה. לשתף אותו בחששות ובמשמעות של הצפיה בטלויזיה מבחינתכם. לבדוק שהוא מבין אתכם, ולא פחות חשוב לבדוק שאתם מבינים אותו. אם שייך מבחינתכם ניתן להגיע דרך שיחה כזו לפשרה, ואם לא הוא יצטרך לקבל עליו את חוקי הבית גם אם אינו מסכים. העיקר שיחוש כמה אתם מתאמצים להסביר לו וכמה אתם מאמינים שזה טוב בשבילו, כמה אתם קשובים לו וכמה אכפת לכם ממנו!
ילדים מתבגרים רבים עסוקים בבדיקת גבולות וכדי שיוכלו "להתחכך" בגבולות עלינו להציב להם אותם... אלא שאת הגבולות מציבים באהבה, בחיבוק, בהסבר ובשיתוף, אבל לא בפחד ובכניעה.
מה שכתבתי מהווה לדעתי עיקרון כללי בנושא חילוקי דעות עם מתבגרים (לאו דווקא בנושא צפיה בטלויזיה) ומזמין אותנו לגישה בוגרת יותר וקרובה יותר עם ילדנו.
שנזכה כולנו להיות ראויים לילדנו המתבגרים...
בהצלחה רבה!
מושון לוינגר.
מטפל זוגי ומיני ויועץ לפנויים פנויות.
mooshon.lr@gmail.com
www.pesherkesher.com