תפסו אחריות

אסתי ארנד

דף הבית  >  שאלות ותשובות  >  תפסו אחריות

הילדים שלי [חמישה במספר] אינם עצמאיים בכלל.
הכנת סנדויצ'ים, סידור החדר, מיון הבגדים לכביסה/לארון,
הכנת שיעורי בית ועוד ועוד דוגמאות בהן אם אני לא אזכיר ואעיר
אבקש ואאיים בעונש - פשוט לא יתבצעו.
ניסיתי להעביר אליהם אחריות ולא להזכיר למשל לסדר את האמבטיה אחרי שיוצאים ממנה- התוצאה הייתה בלאגן!
אם אני ובעלי לא נעיר אותם חמש פעמים - הם יאחרו את ההסעה.
ואם לא נכין להם סנדוויץ' הם ילכו בלי אוכל לבי"ס.
איך ללמד אותם להיות עצמאיים ?- אני קורסת מהעומס המוטל עלי.
תשובה:
הנושא שמעסיק אותך מטריד הורים רבים. אכן, החלום שלנו היה שילדינו יהיו עצמאים ואחראים וידאגו לעצמם לאוכל, לבוש ונקיון.
ילדיך-מרגישים באחריות יתר שאת לוקחת לעצמך ויתכן שזו הסיבה שנוח להם לא לקחת אחריות על עצמם. הם אומרים בליבם: "אימא שלנו תכין לנו כריך, תארגן עבורנו את מבוקשנו, הכול בסוף יסתדר, אימא שלנו חרוצה, דואגת לכל מחסורנו, לנו ניתן רק לקבל את השירות".
 
הכלל הוא: "אחריות לא נמצאת אצל שנים בעת ובעונה אחרת"
 
איך עושים זאת?
 
1. העבירו אליהם אחריות, נתחיל בתחום אחד בלבד. החליטו ביניכם באיזה תחום מתאים לכם להעביר אחריות לילדים. רצוי לבחור בפעולה פשוטה עבורם!
אפשרו לילדים להיות שותפים בבחירה.
 
2. הדריכו\לוו את העברת האחריות בהדרכה מתאימה.
למדו את הילדים: "את הכביסה מניחים בסל\בארון". הראו להם, עשו זאת בהתחלה יחד איתם, הראו להם שהם יכולים!
בהדרגה הוסיפו תחומים בהם האחריות עוברת אליהם.
 
3. הצטמצמו
אל תעשו את הפעולות שהעברתם במקומם.
הישארו בצד, אפשר לשאול: "אתה צריך עזרה"? "את מעדיפה שנעשה ביחד, עד שתתרגלי"?
 
4. עודדו
הוקירו את הפעולה שנעשית על ידיהם, אפילו היא קטנה!
דברים גדולים בנויים מאוסף של פרטים קטנים.
"שמתי לב שהבגדים שלך מונחים במקומם"
"שמחת אותי כשהנחת אותם בסל הכביסה"
 
5. השתתפו איתם בקושי
לכל אחד קשה לעבור שינוי. דברו איתם על הקושי איתם ע הקושי שלהם:
"אני מבינה שקשה לך... זה טבעי,לא נורא, אתה תתרגל... במשך הזמן זה יהיה לך יותר קל."

6. תנו בהם אמון:
"אני מאמינה שתוכל להתגבר על הקושי, אתה תצליח, אתה יכול". "אני סומכת עליך..."
 
7. תנו לתוצאות הטבעיות וההגיוניות להתרחש:
התעוררת בזמן בבוקר-הספקת את ההסעה.
התעוררת מאוחר-תדאג לעצמך.
תנו להם לקחת את האחריות לידים שלהם.
לא הכנת לעצמך- תישאר רעב: תלמד לספק לעצמך את צרכיך.
 
כשהם ירגישו את הטעם הטוב של האחריות: סיפוק ושמחה, ואת טעם ההפסד כשלא לוקחים אחריות הם יעשו זאת בעצמם, יגדלו ויפתחו כבוגרים ומוכנים נכון לחיים, ואת תוכלי להינות מחיים פחות עמוסים ותמצאו פנאי לדברים כיפיים שתוכלו לעשות ביחד.
 
בהצלחה רבה