כיצד נחזק את החוסן שלנו?

אחד הדברים שממש מחלישים ומערערים

הוא התחושה שסוף העולם הגיע.

נכון, קרו דברים מאד קשים,

אבל משפטים כמו: "מאז ליל הבדולח – לא ראינו דברים כאלה",

יש בהם תחושה של סופיות.

ועצם המחשבות והאמירות האלה – מחלישות.

אגב, אנחנו יכולים לפגוש אמירות כאלה גם בחיים האישיים:

"סוף העולם הגיע עם הילד הזה".

או להבדיל, במשבר בזוגיות.

כשהחוסן מתערער, אנחנו לא מאמינים שנוכל להשתקם.

אבל אם נזכר בניסיונות קשים שכבר עברנו בעבר ואם נצליח לזהות את המשאבים שבהם השתמשנו אז כדי לצאת מהם ואם נזכר איך צמחנו מהם ואיך קמנו ועמדנו על הרגליים -

נזכר בחוסן שלנו שכבר פיתחנו בעבר. ועם החוסן הזה הגענו עד הלום.

והחוסן הזה מאפשר לנו להאמין שבע"ה יהיה טוב גם הפעם.

והחוסן הזה נותן לי וודאות, שגם אם יהיה קשה - אני אקום על הרגליים ולא אשבר ואתפרק, כי התמודדתי כבר בעבר עם קושי ויצאתי מזה.

וכך האמונה, היציבות והחוסן מתחזקים והולכים.